השנים עוברות מהר, לפעמים מהר מדי. הן עוברות מהר מדי כי פתאום אתה מתעורר וקולט שעשורים שלמים עברו מרגע מסוים שהגדיר את החיים שלך. אתה קולט שנקודות בזמן שהתקבעו בהיסטוריה שלך כציוניי דרך ששינו את הקיום שלך באופן ברור, תמידי ובלתי הפיך, הפכו להיות מצבות דהויות שאתה כבר לא טורח לבקר, כמו הקבר של… להמשך קריאה שלום פרחה

הפוסט הזה הוא ניסיון שלישי שלי לכתוב משהו על יאיר לפיד. הניסיון הראשון עסק בכך שהמחאה לא נכשלה כלל אלא הצליחה כיוון שהיא הייתה מחאה בורגנית. כמובן שהסברתי את זה בצורה אקדמית, עם סימוכים, מראי מקום וכדומה, אך החלטתי לגנוז אותו. גנזתי אותו כי אני לא רוצה שלבלוג שלי יהיה ריח אקדמי, כלומר אירופאי, כלומר… להמשך קריאה מכתב לאחי

– מה אתה עושה כאן? – לאן אתה מגיע? – לאן אתה צריך? מה אתה עושה כאן? – רק תגיד לי לאן אתה מגיע בבקשה. – אני מגיע לתל אביב – אני יכול לעלות אתך בבקשה? – איפה בתל אביב? – זה לא משנה, העיקר שתיקח אותי לתל אביב. ישבתי מאחור אבל המבט שלו דרך… להמשך קריאה פוסט מורטם

האורות הצהובים שבהקו מהתקרה של תחנת הרכבת גארד דו נורד האירו לי את כרזות הפרסום והבהירו לי שחזרתי לפריז, העיר שלמרות הכול, אני כל כך אוהב לאהוב. לפני שלוש שעות עזבתי את התחנה המרכזית של אמסטרדם, לפני ארבע שעות עוד שתיתי תה צהריים בבית הקפה האהוב עליי בעיר, קורא ספר וחתול שעונה לשם אלביס על… להמשך קריאה כי שמה לא חם

תלמיד שלי ליוגה, בורגני צרפתי אמיד אמר לי באחד מהשיעורים הפרטיים שהעברתי לו, שהוא לא יוכל לבוא לשיעור בשבוע הבא כי הוא נוסע לעיירה קטנה שקוראים לה קאדאקס בצפון קטלוניה. “אתה חייב ללכת לשם, דאלי גר שם, המקום מקסים, הים יפה והמזג אוויר נפלא". ידעתי שהחופשות שלו הן לא החופשות שלי ושלפעמים לילה אחד במלון… להמשך קריאה הסוד

הצל אותי ישו כמעט שליש מעבודת הדוקטורט שלי כבר נכתב, המנחים שלי מרוצים מקצב ההתקדמות וההערות טובות וענייניות, נשמע שאני בדרך הנכונה. גם הכיוון המתודי מבוסס, כך הם אומרים לי, אני מצליח לשלב היטב מתודות של פוקו ושאר הוגים פוסט סטרוקטורליסטים אחרים לקריאה שלי את ספר יחזקאל ואני מצליח לנתח בקפידה את טכנולוגיות הכוח ליצירת האני, את מערכת השיח ואת תהליכי… להמשך קריאה אללה יוסטור

הלכתי להסתפר שלושה ימים לפני הנסיעה שלי לתל אביב, שבמובן מסוים הייתה כפויה כיוון שפריז החליטה להיסגר לרגל החופשה השנתית של הצרפתים; אחרי הכול, אי אפשר להגיע לתל אביב לא מטופח, במיוחד כשאני גר בפריז. הספר הטוניסאי שסיפר אותי בשנה האחרונה עזב את השכונה והתחלף בספר אלג’יראי יפה תואר עם שיער חלק כמשי ושחור כלילה… להמשך קריאה שיחות עם הספר

היה נהוג, בקרב קבוצת הגיל שלי באמצע שנות התשעים ללכת לטיול קטן בחו"ל לפני הגיוס, אני החלטתי לנסוע לאמסטרדם. למרות שהשמש מעולם לא הפציעה, קרני הליברליזם, הקלילות, תחושת החירות והשלום הציבורי האירו את נפשי הקטנה שייחלה לעוד. כך התחלתי את ההרצאה הראשונה שלי בעולם האקדמי, רצה הגורל והכנס התקיים בעיר שהייתה לאהבה הראשונה שלי וככזו,… להמשך קריאה הו אמסטרדם

לוותר אני מנסה כבר שבועיים לכתוב פוסט מלא שמחה שמסביר למה אני כל כך אוהב את האירוויזיון ואת הייחוד של התחרות הקסומה הזו. פוסט עם הרבה קישורי ווידאו של יו טיוב ושירים שונים ומשונים, שמספר על חיי בלוד ואיך האירוויזיון היה בשבילי צינור חמצן, שער לעולם הרבה יותר יפה משכונת הבתים הערבים של לוד כמו… להמשך קריאה לוותר

"מי יכול לספר לי על ההבדלים בין הכנסייה שאנחנו רואים מולנו לבין הכנסייה שאנחנו רואים בתמונה?” שאלה המורה את הילדים הקטנים, ופתח פתח למערבולת של צחקוקים ותשובות השתלטה עליה. “הקווים עקומים בתמונה" אמר אחד הילדים. “בתמונה יש הרבה צבע, הכנסייה אפורה" ענתה ילדה אחרת. “הכנסייה בתמונה מאוד מוזרה" ענתה עוד ילדה וצחקקה. "כל התשובות שלכם נכונות"… להמשך קריאה הבט בכל עיניך הבט.